• הצגת ילדים

מתן בארצות שאין כמותן

נעמי שמר כתבה עשרה שירי ילדים שמעולם לא הושמעו ושלמה גרוניך הלחין אותם.
איציק ויינגרטן כתב את המחזה על מתן הילד שלוקח את אחיותיו התאומות הקטנות -ים ושחר לטיולים מלאי דמיון ואומץ.-ארץ החולות, ארץ החיבוקים, ארץ הילדים העצובים ועוד. מתן לוקח על עצמו את תפקיד האבא שאליו הם מתגעגעים. הוא לומד ומלמד אותן לבחור בחיים ודנה חברתו מלמדת אותו מהי חברות ואהבה.

גיל: 5-8

משך ההצגה: כ-50 דקות

*צילום ג'ראר אלון

איציק ויינגרטן, שמצליח גם בגיל 73 להתבונן בעולם בעיניים בורקות של ילד, כתב וביים מחזה שהוא קפסולה של זמן. ילדות שנאחזת בילדות, על אף המציאות, ויכולה לה בזכות החופש לדמיין... בעידן של הפקות פורמט, שכופה בגסות סיפור מסגרת על שירים קיימים, "מתן בארצות שאין כמותן", היא יהלום נדיר, יצירה מקורית בכל מובן שבוטחת בקהל שלה, מכבדת אותו, סומכת עליו.

הבמה והתלבושות, שעיצבה פרידה שוהם, נוקדו בפרטי לבוש ואביזרים סרוגים. גליהפרדקין, מעצבת התנועה, הצליחה לתפוס ולהעביר הלאה את החופש שבתנועה הילדית. מעצב התאורה, מאיר אלון, יצר אפקט כמעט קולנועי של סגירת צמצם על המכלול הקאמרי הזה שמחדד את המבט והקשב ואת כל אלה עוטפת מנגינת הקלידים הנהדרת שמבצע לייב על הבמה נעם בוכריס, שחתום גם על העיבודים הקוליים. משהו קטן וטוב. (מרב יודלביץ')

לצד העצב על האובדן, יש בהצגה הפיוטית הרבה קסם, נחמה ותקשורת אוהבת ומלאת תקווה, שמתבטאת בשירה, בריקוד, בחיבוקים וכן הלאה (ננו שבתאי, הארץ)

ההצגה נגעה בי בעומקו של הגעגוע, ביכולת להכיל את העצב והשמחה, הצחוק והבכי כמעט בו זמנית... בקושח וביכולת לשהות בכאב ובאפשרות לנוע איתו וממנו, המעברים בינהם היו כל כך מגוונים ורגישים... הנכחת את כוחו המנחם של הזיכרון, את היכולת לשאת איתנו רגעים מיטיבים גם כאשר האדם כבר לא איתנו... נגעת בעדינות בכאב הגדול של האובדן וביכולת לקום ממנו צעד צעד ולבחור במסע. הבאת אל הבמה את יופיו וכוחו המנחם של הטבע, את העוצמה של המשחק והדימיון ככלים מחזקים להתמודדות, הזכרת את הכוח המיטיב של צעידה משותפת... את ההזדקקות והפגיעות, הכמיהה והחששות שמגיעים עם האהבה. (נעמה ברבי)