גוף אישה - קפיצה (30 דק׳)
כולנו מתמודדים עם אתגרים בחיים, זה יכול להיות ״אתגר קטן״ ומצד שני יכול להיות משהו שיזעזע לנו את המערכת. יצירה זו מדברת על הרגע שבו אנחנו מצליחים לאסוף את עצמנו ולצלוח את האתגר יהיה אשר יהיה. הגוף מנתר, הגוף מזנק, הגוף קופץ, צונח ונוחת…
זהו סיפור בעל אופי דוקומנטרי, על ארבע נשים החוזרות בזמן, להתמודדויות משמעותיות שעברו בחייהן, כדי להציף, להתבונן ולעזור אחת לשניה לצלוח אתגר משותף - להמשיך בחיים ולחיות עם עצמן בהשלמה. התקשורת עוברת טרנספורמציה, המילים הופכות לתנועה, הרגש מקבל ביטוי פיזי והבעתי, הדיאלוג הופך חושפני, אישי ופנימי יותר ויותר.
כמו במרוץ שליחים הן רצות על מסלול, כשכל אחת מנסה לזנק הכי טוב שאפשר כדי לצלוח את האתגר המשותף. המוטיב של הקפיצה חוזר בצורות שונות ביצירה בשביל להעביר את המסר שהקפיצה ביצירה היא דימוי לאמונה, אומץ וביטחון.
היצירה מעלה נושאים מורכבים ואקטואליים, שבמידה רבה משקפים את הלך הרוח שלנו כנשים בחברה הישראלית, הרואה את עצמה מודרנית ומתקדמת. אך האם כך הוא המצב?
נושאים כמו ביטחון אישי, חברה שמרסנת נשים בעלי אופי מסויים, קוד לבוש והופעה חיצונית, חרמות ועוד.
ארבע הנשים הן כולנו, מישהי, כל אחת ואף אחת.
״אנחנו גוף אישה ללא קשקשים
אנחנו משוטטות בחלל תופסות את עצמנו חזק ככה בנראות של הגוף
תקשורת בין גוף לגוף כלי אמפטי בין הדפנות של האינטליגנציה
רצנו כמו נמרות ביער אף אחד לא החזיק לנו את היד היינו מאושרת לא החלקנו במדרון שחינו עמוק במצולות של מחשבות ללא כל היסוס מאחורי גב ראינו את מי שהיה שם אני והיא והיא
ברגע אחד, לא הייתה תזוזה, וברגע השני, הגוף רעד.
רעדנו מתוך געגוע להפוך להיות
גוף אישה"
קרדיטים:
רעיון כוריאוגרפיה ובימוי: מירב כהן
רקדניות: גאות ניב, מעיין נחום, עדי נאור
ארט ותלבושות: ליזה לוריא
מוזיקה מקורית: איתי זילבר
עיצוב תאורה: אלי אשכנזי
ניהול חזרה: אלון קרניאל
ניהול הצגה: תמר בר ניב
הפקה: טל ריינן
Credits:
Choreography by Merav Cohen
Dancers: Geut Niv, Maayan Nahum, Adi Naor, Lila Lilach
Art and Costumes: Liza Luria
Music by Itay Zilber
Light Design: Eli Ashkenazi
Rehearsal Management: Alon Karniel
Show Management: Tamar Bar-Niv
Production: Tal Reinan
ג-וף ציפור (23 דק׳)
זהו סיפור מסע סוריאליסטי על דמות שהיא חצי אישה חצי ציפור. כישות ממשית המסוגלת לקיום שאינו תלוי במגבלות הגוף הפיזי, היא נעה במרחב בזרם התודעה ומתקיימת במספר מישורים בו זמנית. ״אומרים שציפורים הם נשמות שמעבירות מסרים הן נודדות בין עולמות״. גוף ציפור חיה בתפר שבין העולמות, היא שטה בזמן לעבר הלא נודע, שוחה לתוך נפש האדם, מולידה הוויה חדשה בין שמיים לארץ, עטופה בריקוד לא מתפשר. מוטיב המים ביצירה מסמל את הבריאה. מכונת מים אין סופית המבטאת את התלות שלנו בטבע והקשר שלנו לעולם פיזי ומטאפיזי בעבר ובהווה. זרם המים הוא התודעה שמכילה מחשבות, מילים, דימויים, תחושות ותשוקות הקיימות בכל רגע בתוך הריקוד. הדמות ביצירה עוברת טרנספורמציה של הגוף ומסמנת את רגע הלידה ועד הרגע שהנשמה משתחררת מהגוף. כפות הידיים שלה הופכות לעננים שמטפטפים טיפות של גשם על אדמה יבשה. היא שוחה בתוך האיברים הפנימיים שלה, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כמו דג במים. עוברת דרך הנימים הדקים, הורידים, הדם שזורם בתוך העורקים. מרכיבה את גופה מחדש הופכת לג-וף ציפור… מי אמר? מי ראה? מי שמע? מי ידע? מי? מי? מי? אני, אני, אני.
קרדיטים:
רעיון כוריאוגרפיה ובימוי- מירב כהן
רקדנית- גאות ניב
מוזיקה מקורית- איתי זילבר
ארט ותלבושות- ליזה לוריא
ניהול חזרה- אלון קרניאל
ניהול הצגה- תמר בר ניב
עיצוב תאורה - אלי אשכנזי
הפקה - טל ריינן
Credits:
Choreography by Merav Cohen
Dancer: Geut Niv
Art and Costumes: Liza Luria
Music by Itay Zilber
Light Design: Eli Ashkenazi
Rehearsal Management: Alon Karniel
Show Management: Tamar Bar-Niv
Production: Tal Reinan
